תחום התרגום נתפס כמקשה אחת וכמומחיות יחידה הדורשת הכרות ושליטה בשפות אך למעשה, הוא מורכב ונישתי הרבה יותר.
תרגום עוקב ותרגום סימולטני למשל, הן נישות ייחודיות בתוך שרותי התרגום הדורשות, מעבר ליכולות התרגום הקלאסיות, יכולות רבות נוספות.
אז קודם כל מה זה תרגום סימולטני ומה זה תרגום עוקב?
תרגום עוקב ותרגום סימולטני הם תרגומים "מדוברים", בזמן אמת, בהם המתרגם נמצא במקום, מקשיב לדברי המקור ומתרגם אותם, מיידית, בשפת היעד. בשניהם נדרשת שליטה מוחלטת בשתי השפות, הכרות מעמיקה עם המינוחים המדוברים ויכולת לתרגם מיד, בצורה מדויקת ואיכותית, כדי לבחור את המילה הנכונה והמתאימה ביותר, בזמן הקצר ביותר.
אז מה ההבדלים בין שני סוגי התרגום הללו?
בתרגום סימולטני, המתרגם מעביר את המסר המתורגם, במהירות האפשרית, תוך כדי שהדובר, עדיין מדבר. תרגום זה מתבצע לרוב בסיטואציות בהן חשוב שהדובר לא יעשה הפוגות ברצף הדיבור, כמו למשל בביקורים ממלכתיים, בתי משפט, כנסים וועידות בינלאומיות וכד'. באירועים כאלו, נוכחים אנשים דוברי שפות שונות וכל אחד שומע את התרגום, סימולטנית, באוזניות, בשפת האם שלו.
המתרגם הסימולטני לרוב יושב בתא ייעודי, אקוסטי, המאפשר לו ריכוז מקסימלי בנאמר, ללא הפרעות. את דברי הדובר הוא שומע באזניות איכותיות, ומתרגם אל מיקרופון בו זמנית, ממש כמו תרגום לשפת הסימנים של החרשים.
השימוש הרשמי הראשון בתרגום סימולטני היה במהלך משפטי נירנברג, שם נכחו ארבעה מתרגמים שתרגמו לארבע שפות שונות.
תרגום עוקב, לעומתו, גם הוא נעשה בזמן אמת, אבל המתרגם מקשיב לדובר ואז ניתנת לו שהות קצרה לתרגם את הדברים לנוכחים. הוא אינו מתרגם מילה במילה, אלא מסכם את תוכן הדברים באופן סגור ושלם יותר.
בתרגום עוקב מחולקים לרוב דברי הדובר לנושאים ברורים, במקטעים של כמה דקות, ולמתרגם יש יכולת לרשום לעצמו הערות, ולסכם את הנושא בצורה ברורה.
תרגום עוקב הוא תהליך המקובל בשיחות מו"מ, פגישות עם אורחים מחו"ל ואירועים נוספים בהם התקשורת היא דו סטרית וכוללת הקשבה ומענה.
חשוב לזכור, מפאת מידיות התרגום בשני סוגי התרגום, הסימולטני והעוקב, למתרגם אין שהות לחיפוש באינטרנט ואין לו יכולת להיעזר בספרות מקצועית, לכן חשוב שהמתרגם ילמד מבעוד מועד את הז'רגון ואת התכנים הרלוונטיים. עליו להיות מנוסה, מהימן ומקצועי במיוחד.