מה קורה כאשר שני אנשים שאינם דוברים את אותה שפה נפגשים ולא יכולים לתקשר זה עם זה? כמובן, יש צורך במתרגם. תרגום הינו מלאכה מורכבת הדורשת דיוק והקפדה. ועם זאת, איכות התרגום תלויה בפרשנות האישית של המתרגם.
בלב הסדרה "שוגון" ניצבת הדילמה הזו. ספינתו של ג'ון בלאקת'ורן, פיראט אנגלי שאינו מבין מילה ביפנית, מתרסקת על חופי יפן. בלאקת'ורן מוצא את עצמו בעולם זר לחלוטין. סביבו – יפנים שמתקשים לתקשר איתו ופורטוגזים ישועים שמוסיפים רובד נוסף של שפה, דת ותרבות.
מדובר בסדרה אמריקאית, ולכן שתי השפות המרכזיות ב-Shōgun הן אנגלית ויפנית. בפועל, במאה ה-17 לא דוברה אנגלית כלל ביפן, אבל זו היתה בחירה שעשו מפיקי הסדרה כדי לפשט מעט את בליל השפות ולהפוך אותה לנגישה יותר.
הדיאלוגים בין הדמויות תורגמו לאנגלית מודרנית וליפנית תקופתית בליווי כתוביות. האב מרטין אלביטו, ישועי פורטוגזי, משמש כ-tsūji – מתורגמן רשמי בתקופת אדו. לצדו ליידי מריקו, אשת אצולה המשמשת כמתורגמנית הראשית בין “אנג'ין” (זה הכינוי שקיבל בלאקת'ורן) לבין טורנאגה ואנשיו, ומוראג’י, דייג פשוט שהוא בעצם סמוראי ומרגל. שלושתם דוברים פורטוגזית בזכות הקשר שלהם לנצרות, וידיעת השפות שלהם הופכת לכלי חיוני עבור הלורד טורנאגה.
איך עובד תרגום בזמן אמת
בעולם המקצועי קיימים שני סוגים עיקריים של תרגום: תרגום עוקב (consecutive) ותרגום סימולטני (simultaneous). שוגון עושה שימוש בשניהם, אך בעיקר בתרגום העוקב – שבו המתרגם ממתין שהדובר יסיים את דבריו, ורק אז מתרגם לשפת היעד. כך נוצרת דינמיקה של שיחה איטית ומדויקת, אבל גם כזו שבה למתרגם יש הזדמנות לחשוב על הדברים ולברור את מילותיו, ולעתים - לתמצת את התרגום ולדלג על חלקים ממה שנאמר.
בחירתו של המתרגם
השאלה אם להשתמש בגוף ראשון ("אני") או שלישי ("הוא אמר") בתרגום היא אחת הסוגיות המרתקות במקצוע. שימוש בגוף ראשון חוסך זמן, אך עלול לבלבל את המאזינים. מריקו נוהגת בדרך כלל להשתמש בגוף שלישי (“אנג'ין-סאמה אומר…”), אך יש סצינות שבהן היא עוברת לגוף ראשון – מה שמעניק לדבריה נופך אישי ועמוק יותר, למשל כאשר בלאקת'ורן ומריקו מבקרים את הקורטיזנה קיקו בבית התה המקומי. קיקו מבינה היטב את הקשר האסור בין השניים, ומאפשרת להם לדבר באופן חופשי דרך מילותיה שלה.
מריקו מתרגמת את דבריו של בלאקת'ורן בדיוק רב, גם כשהם מנוגדים לאינטרסים שלה – למשל כשהוא חושף את מזימת הפורטוגזים לכבוש את יפן. במקרים אחרים היא בוחרת להשמיט חלקים מדבריו, כמו קללות או הודאתו שאין לו תובנות צבאיות חדשות ללמד את חייליו של טורנאגה.
מריקו, דמות מאופקת ומחושבת, מתרגמת תמיד באופן מדויק ונאמן למסר. היא לרוב לא מאפשרת לרגשותיה האישיים לעוות את הדברים, גם כשהאמת כואבת. כך למשל בפרק השני, "Servant of Two Masters", כשהיא נאלצת לתרגם את דברי בלאקתורן על בגידת הפורטוגזים – היא מתקשה להאמין, אך מעבירה את הדברים ביושר, מתוך נאמנות לאדונה.
הישועים הפורטוגזים, לעומתה, נוהגים אחרת. אף שהאב אלביטו מתרגם ביושר, הכומר המקומי באז'ירו מסלף את דבריו של בלאקת'ורן ודורש להוציאו להורג. הפער הזה בין תרגום נאמן לתרגום מניפולטיבי מדגיש את המורכבות של מלאכת התרגום - לא רק כמעבר בין שפות, אלא כגשר עדין בין עולמות, רגשות ואינטרסים. ממש חיים ומוות ביד הלשון.
תמצות ושכתוב המסר
בלאקת'ורן הוא פטפטן ומדבר ללא פילטרים. מריקו לרוב בוחרת שלא לתרגם את דבריו במלואם כשהיא מעבירה את המסר לטורנאגה. היא מעדיפה להגיע ישר לנקודה.
זה לא מפני שהיא מתרגמת גרועה - להיפך. מריקו מדגימה איך מתרגם מקצועי ואת מבחין בין מהותי לשולי. תפקידה הוא להעביר את המסר הרלוונטי בלבד, זה שבאמת חשוב למאזין. מריקו מבינה היטב שהיכולת להיות תמציתית ולסנן רעשי רקע חשובה יותר מאשר נאמנות מילולית מוחלטת – וזוהי אינדיקציה לכך שהיא מתרגמת מוכשרת.
בריאיון ל-Vulture, אריקו מיאגאווה – המפיקה בפועל של שוגון, שגם שימשה יועצת לשונית - התייחסה לתפקידם המורכב של מתרגמים:
“לפעמים מתרגמים הם גם דיפלומטים,” אמרה. “חשוב שהמתרגמים יהיו בעלי כישורי תרגום מעולים, אבל לא פחות מכך – שיהיו דיפלומטים טובים, שידעו לגשר בין צדדים ולהניע תהליכים קדימה. לטוב ולרע, זו חלק מהעבודה.”
תרגום כאמנות עדינה
תרגום הוא עניין עדין ומורכב. לפעמים, אוצר מילים עשיר והבנה טכנית מעמיקה לא מספיקים. לעתים יש צורך בתקשורת אנושית ובאינטואיציה. Shōgun מצליחה להציג את המורכבות הזו באופן מרשים – היא מדגימה כיצד פרשנות יכולה לעוות מסרים, וכיצד לעיתים דווקא שימוש בפחות מילים הוא אפקטיבי יותר.
המחסום הלשוני בין בלאקת'ורן לבין תושבי הארץ הזרה שאליה נקלע הוא בדיוק מה שמעניק לסדרה את עומקה ויופייה. היא בונה עולם של תרבויות מתנגשות, אמונות שונות ומערכות יחסים מורכבות – וכל זה הופך אותה ליצירה ששווה לצפות בה, בכל שפה שתבחרו.
