שרוב האנשים חושבים על תרגום, הם מדמיינים תהליך פשוט יחסית של החלפת מילה בשפה אחת במילה מקבילה בשפה אחרת. אבל המציאות שניצבת בפנינו ב"חבר תרגומים" מדי יום מוכיחה שוב ושוב: שפה אינה מתקיימת בחלל ריק. היא שלובה בקונטקסט, בתרבות, ופעמים רבות – באלמנטים חזותיים כמו צבעים, סמלים ומגבלות של מקום.
כדי להבין עד כמה תרגום מקצועי הוא מלאכת מחשבת של לוקליזציה והבנת ההקשר, הנה הצצה אל מאחורי הקלעים של שני מקרי בוחן שהונחו לאחרונה על שולחננו: האחד עוסק ברפואת שיניים ואסתטיקה, והשני - בבטיחות בתעשייה הכבדה.
זהוב, צהוב או בכלל שקוף? האתגר של תרגום צבעים
התבקשנו לתרגם קטלוג טכני-רפואי עבור חברה המייצרת ברגים לשתלי שיניים. הברגים הללו מגיעים בשלל צבעים, כאשר לכל צבע יש משמעות פונקציונלית ומטרה שונה לחלוטין. על פניו, תרגום של רשימת צבעים נשמע כמו משימה בסיסית, אך בפועל, יש כאן כמה אתגרים.
ראשית, נתקלנו בדילמות מינוח: האם לתרגם Purple כסגול, או שאולי עדיף לילך? האם החלק הזה הוא צהוב (Yellow) או שמא זהוב (Gold)? במקרים מסוימים, הפער בין מה שהעין רואה לבין הדרישה הטכנית הוא משמעותי. כך למשל, נתקלנו בבורג שנראה במסך כאפור לחלוטין, אך דרישות היצרן התעקשו על המונח "שקוף". בנוסף, מסכים שונים מציגים צבעים בגוונים שונים, דבר שעלול להטעות את המתרגם אם אין לו הקשר מדויק.
האתגר הזה אינו ייחודי רק לעולם הרפואי. אנחנו רואים תופעות דומות מאוד בתרגום של קטלוגים לחברות קוסמטיקה (במיוחד כשמדובר בגוונים של צבעי שיער או איפור), וכן במניפות צבעים של חברות צבע לקירות. כדי לסבך את העניינים קצת יותר, לעיתים קרובות מופיע צבע ממותג ששייך ספציפית ללקוח (למשל, "כחול ים-תיכוני זוהר"). איך מתרגמים צבע כזה לשוק יעד חדש תוך שמירה על המיתוג?
התשובה המקצועית שלנו למקרים כאלה היא עבודת הכנה קפדנית: יצירת מילון מונחים מראש וקבלת הנחיות מותאמות אישית מהלקוח. בתרגום טכני ושיווקי כאחד, אין מקום לניחושים.
כשהצבע מספר סיפור של בטיחות
אם בעולם הקוסמטיקה והרפואה צבע הוא עניין של אסתטיקה וזיהוי, בעולם התיעוד הטכני והתעשייה – צבע הוא עניין של בטיחות.
כאשר מגיע אלינו פרויקט לתרגום תיעוד בטיחות של ציוד ייצור (למשל, מכונה תעשייתית המיועדת לשוק הצרפתי), אנחנו יודעים שמדבקת אזהרה מורכבת ממשולש קבוע: טקסט, סמל וצבע. רק שלושתם יחד מעבירים את המסר, ומתרגם מקצועי חייב להסתכל על התמונה המלאה.
ישנם שלושה מרכיבים שחייבים להסתדר יחד:
המונח המקצועי המחייב בתקן: מונחי בטיחות אינם המלצה, הם תקן חוקי. ניקח לדוגמה את המונח LOCKOUT. אי אפשר לתרגם אותו בפשטות כ"לנתק חשמל". מדובר בפרוצדורת בטיחות מוגדרת: נעילה פיזית של המפסק כדי למנוע החזרת מתח בזמן שמבוצעת עבודה על המכונה. בצרפתית, למשל, קיים לכך מונח מקצועי מדויק – consignation. בחירה במילה אחרת שאינה מפעילה את אותה פרוצדורה משפטית ובטיחותית, לא תעשה את העבודה ועלולה לחשוף את היצרן לתביעות.
המילה והצבע: במדבקות בטיחות, הצבע אינו בחירה עיצובית, אלא שיקוף של דרגת הסיכון. DANGER (סכנה) יופיע באדום, WARNING (אזהרה) בכתום, ו-CAUTION (זהירות) בצהוב. תרגום שנשמע נכון מילונית חייב להתאים לרמת החומרה שאותה מסמנת המדבקה והצבע שברקע.
הסמל: סמל של מנעול, חץ המצביע לנקודת עיגון, או סמל של סכנת התחשמלות – כל אחד מאלה מוסיף מידע קריטי. הטקסט המתורגם חייב לשקף בבירור את הפעולה שהאיור דורש. לכן, מתרגם טכני אינו יכול לבדוק רק את רשימת המילים באקסל, הוא חייב לראות את המדבקה כולה ולהתייחס לאיור המופיע בה.
האתגר הגיאומטרי של השפה
על כל האתגרים הללו יש להוסיף שכבה נוספת שניצבת בפני צוותי הלוקליזציה שלנו: המקום הפיזי.
נישאר עם הדוגמה של השפה הצרפתית: סטטיסטית, טקסט בצרפתית ארוך יותר מטקסט באנגלית בכ-27%. אולם, שטח מדבקת הבטיחות על המכונה נשאר באותו גודל בדיוק. במצבים שבהם תרגום מדויק ונאמן למקור פשוט לא נכנס לתוך המסגרת, אנחנו נדרשים להפעיל שיקול דעת. בעבודת התרגום, אנו משלבים החלטות לגבי שפה, הנדסת אנוש, עיצוב גרפי (DTP) ובטיחות.
גם לשפה יש "גוונים"
אם נחזור לרגע לאתגר הצבעים, אי אפשר שלא לתהות על הקשר העמוק שבין שפה למציאות. אחת השאלות המרתקות בפילוסופיה של השפה (וזו שעומדת בבסיס תיאוריית "היחסיות הלשונית") היא: האם אנחנו רואים את העולם כפי שהוא, או כפי שהשפה שלנו מרשה לנו לראות אותו?
תרבויות שונות חותכות את "עוגת הצבעים" אחרת. ישנן שפות ילידיות שאין בהן הבחנה בין כחול לירוק (הם נחשבים לאותו צבע בדרגות כהות שונות), בעוד שבשפות אחרות יש מילים נפרדות לחלוטין לכחול בהיר וכחול כהה, שנתפסים כשני צבעים שונים לגמרי (כמו ההבדל אצלנו בין אדום לוורוד). כשאנחנו מתלבטים אם גוון מסוים של בורג הוא "לילך" או "סגול", או אם לקרוא לו "אפור" כי כך הוא נראה, או "שקוף" כי זו מהותו הטכנית – אנחנו בעצם מנהלים משא ומתן בין תפיסות מציאות שונות.
הרי בסופו של דבר, לא רק למציאות הפיזית יש צבעים – גם לשפה עצמה יש "גוונים". לכל מילה יש טמפרטורה, עומק וטון משלה. יש משלבים לשוניים שהם "בוהקים" ומושכים תשומת לב, כמו כותרת שיווקית, ויש מונחים שהם "מאט" – קרים, שקולים וחד-משמעיים, כמו הוראת בטיחות. מלאכתו של המתרגם דומה לזו של אןמן המערבב צבעים: הוא נדרש לשלב מילים, תחביר והקשר תרבותי כדי לרקוח בדיוק את "הגוון הלשוני" הנכון. בחירה במילה נרדפת שחורגת ולו במעט מהטון המבוקש, עלולה לצבוע את המסר כולו באור שונה לחלוטין. לכן, תרגום איכותי לעולם אינו רק פעולה טכנית של שחור ולבן – הוא דורש רגישות לדקויות הקטנות ביותר, ולעושר הצבעוני של המילים.
מתרגמים תיעוד טכני, מדבקות בטיחות, ממשקי מכונה או קטלוגים מורכבים? דברו איתנו, ונשמח לעמוד לרשותכם עם צוות מומחים שרואה את כל הגוונים.
