העולם שלנו מתקדם בצעדי ענק. גבולות חברתיים מטשטשים, שיחות על הכלה וגיוון תופסות את מרכז הבמה, וכולנו רוצים שהמסך שלנו ידבר אלינו בגובה העיניים, ללא הבדל דת, גזע או מין. עם זאת, כאשר אנו מעוניינים לתרגם את המציאות הגלובלית והחדשנית הזו לישראל, אנחנו נתקלים בחומה קטנה, עתיקה ועקשנית: הדקדוק.
השפה העברית (כמו לא מעט שפות אחרות בעולם) מתנהגת לפעמים כמו סלקטור קשוח במועדון. לפני שהיא נותנת לכם לקרוא משפט, להקליק על כפתור או להוסיף מוצר לעגלת הקניות, היא דורשת לדעת: אתם זכר או נקבה? המפגש הזה, בין שפות ניטרליות כמו אנגלית שמחבקות את כולם עם "Welcome" אחד פשוט, לבין שפות ממוגדרות שמתעקשות לבחור בין "ברוך הבא", "ברוכה הבאה" או "ברוכים הבאים", יוצר מורכבות מרתקת ומאתגרת בעולם התרגום והלוקליזציה.
זה השלב שבו העבודה הטכנית של "העברת מילים מילון-למילון" נגמרת, ומתחילה האומנות האמיתית: איך מתרגמים שוויון לעברית? איך מנווטים בין דרישות של מנועי חיפוש, קדמה חברתית, ושפה שמתעקשת ש'שולחן' הוא גבר ו'קופסה' היא אישה? חשבתם פעם מה קורה מאחורי הקלעים של הטקסטים שאתם קוראים כל יום? או על המוזרויות המצחיקות שהופכות את מלאכת התרגום לפאזל בלתי נגמר?
למה בינה מלאכותית עדיין לא מחליפה את המתרגם האנושי?
בואו נדבר רגע על הרובוט שבחדר: בינה מלאכותית. אם תרגום שפות היה מסתכם בתרגום מילולי, של אחד-לאחד, הרי שמנועי התרגום כמו Google Translate, או מודלי השפה המתקדמים כמו ChatGPT, כבר מזמן היו מחליפים את כל חברות התרגום בעולם. המכונות יודעות לקרוא, לעבד ולפלוט טקסט במהירות שיא. אבל תרגום נכון - כזה שמאפשר קריאה קולחת, טבעית, ומעביר את המסר בצורה שנאמנה לרוח המקור - דורש הרבה יותר מאלגוריתם מתקדם.
תרגום מקצועי דורש מהמתרגמים היכרות עמוקה ואינטימית עם שתי השפות (שפת המקור ושפת היעד), ומעל לכל - הבנה דקה של הניואנסים התרבותיים והחברתיים של שני הצדדים. המכונה לא תמיד מבינה סרקזם, היא לרוב מתקשה בלוקליזציה מדויקת לקהל יעד ספציפי, ויותר מכל – היא נופלת פעם אחר פעם במלכודת המגדר. ככל שנבין אחד את השני טוב יותר דרך שפה אנושית ורגישה, כך נוכל לקדם פתיחות, דיאלוג ושוויון, ולשפר את האקלים החברתי והתקשורתי שלנו.
המלכוד המגדרי של השפה העברית
ישנם לא מעט דיונים סביב השפה העברית והנטייה המובנית שלה לחוסר שוויון מגדרי. השפה שלנו היא שפה מגדרית מובהקת (כמו שפות שמיות ואירופאיות אחרות). המשמעות היא שהעברית מחייבת התייחסות למגדר לא רק אצל בני אדם ובעלי חיים – שבאופן טבעי מתחלקים לזכר ולנקבה – אלא היא כופה מגדר גם על חפצים דוממים ומושגים מופשטים. שולחן הוא זכר, קופסה היא נקבה.
הבעיה האמיתית מתעוררת כשעולה צורך חיוני בכתיבה שפונה לכלל הציבור. לפעמים אנחנו חייבים להשתמש ב"לשון סתמית" – כלומר, כזו שפונה לכולם ללא הבדל מגדר. בעברית, הלשון הסתמית שהתקבעה לאורך ההיסטוריה היא לשון זכר. זה מתחיל עוד בציווי התנ"כי "כבד את אביך ואת אמך" (פנייה בלשון זכר יחיד), וממשיך להתבטא בכל פינה במרחב הציבורי והדיגיטלי שלנו. כשאתם נוהגים בכביש, התמרור פוקד עליכם: "עצור", ולא "עצרי" או "עיצרו". כשאתם קונים ברשת, הכפתור אומר "הוסף לסל" או "קנה עכשיו".
האלטרנטיבה המסורתית מעלה קושי אמיתי. הרי אי אפשר להכליל את שני המגדרים בכל תיאור או פנייה מבלי להפוך את הטקסט למסורבל לחלוטין. תנסו אתם להתייחס לשני המינים בכל משפט ומשפט: "ילדות וילדים משחקות ומשחקים בגן השעשועים, בזמן שרופאים ורופאות, או חולים וחולות מתאשפזים ומתאשפזות בבתי חולים (ובבתי חולות?)". רוב הסיכויים שגם אתם, ככותבים וקוראים, תתעייפו מהר מאוד מהעומס הקוגניטיבי שהכפילויות האלה מייצרות.
כתיבה שוויונית ולוקליזציה: איך בכל זאת מנטרלים שפה מגדרית?
את השאלה הזו אנחנו שואלים את עצמנו בחברת תרגומים מקצועית מדי יום וכל שעה. שפות רבות – כמו אנגלית לדוגמה – כן מעניקות ניטרליות יחסית וחופש מגדרי רחב. באנגלית, "The user" יכול להיות גבר או אישה, ו-"Welcome" מתקבל בברכה על ידי כולם.
כשזה מגיע ללוקליזציה ותרגום מאנגלית לשפות מגדריות כמו עברית, המשימה שלנו היא לשים דגש מיוחד על תרגום נייטרלי ככל הניתן. מדובר במשימה מאתגרת, שלעתים נראית כמעט בלתי אפשרית, והיא דורשת יצירתיות שפתית יוצאת דופן כדי לגשר על הפער הבין-שפתי. הנה כמה מהאסטרטגיות שמתרגמים ואנשי מיקרו-קופי משתמשים בהן:
- שימוש במילים רב-מגדריות: כתיבה של מילים שבכתיב חסר ניקוד זהות לשני המינים, כמו המילה "לך" (היכולה להיקרא lecha או lach) או "איתך".
- מעבר ללשון רבים או גוף ראשון: במקום לכתוב "אם נתקעת בבעיה, המוקד שלנו יעזור לך", אפשר לכתוב "אם נתקלתם בבעיה, אנחנו כאן כדי לעזור".
- כתיבה סבילה: למשל, במקום "הקליקו על הכפתור כדי לשלוח את הטופס", אפשר לתרגם "יש להקליק על הכפתור".
- הכפלה חכמה: הכפלה רק של חלק מהמילים המגדריות במשפט כדי למנוע סרבול, כמו הכפלת השמות ללא הכפלת התארים והפעלים: "צעירים וצעירות אוהבים לצאת בשעות הערב לבית הקפה האהוב עליהם".
מנועי חיפוש, GEO והאתגר של תרגום מגדרי ברשת
אי אפשר לדבר היום על תרגום ותוכן מבלי להתייחס לקידום אתרים (SEO) ולאופטימיזציה למנועי חיפוש מבוססי בינה מלאכותית (GEO - Generative Engine Optimization).
כאן נוצר מתח מרתק בין הרצון לכתוב בצורה מכילה ושוויונית, לבין האופן שבו אנשים מחפשים מידע ברשת.
כאשר משתמשת מחפשת שירות באינטרנט, היא לרוב תקליד את מילות החיפוש בצורה הגנרית שהתרגלה אליה, שהיא בדרך כלל בלשון זכר. היא תחפש "מתרגם מוסמך נוטריון" ולא "מתרגמת מוסמכת", היא תחפש "אינסטלטור מומלץ" ולא "אינסטלטורית". כדי שהלקוחות שלנו יופיעו במקומות הראשונים בגוגל או בתשובות של ChatGPT, התרגום והלוקליזציה חייבים לקחת בחשבון את ביטויי החיפוש הללו. החוכמה של חברת תרגום מודרנית היא לשזור את ביטויי החיפוש (שלעתים הם ממוגדרים) בתוך טקסט עוטף שהוא שוויוני, מזמין ומכיל, מבלי שהקורא ירגיש שהטקסט אולץ משיקולי אלגוריתם.
פינת האנקדוטות: דברים מוזרים שקורים במעבר בין שפות
החלוקה המגדרית הופכת את עולם התרגום לזירה מלאה במקרים מרתקים, מצחיקים ולעיתים גובלים במגוחכים. שווה רגע להתעכב עליהם ולחייך, כי בכל סיטואציה לשונית אפשר למצוא פתח להבנת התרבות האנושית:
- "גבריות" היא בעצם אישה: המילה "גבריות" בשפה העברית היא נקבה (אומרים "גבריות חדשה" ולא "גבריות חדש"). אבל ההפתעה האמיתית היא שזה לא רק בעברית! המושג גבריות מתנהג מבחינה דקדוקית כלשון נקבה גם בשלל שפות אחרות סביב העולם: בספרדית (masculinidad), בלטינית (masculinitas), בגרמנית (Männlichkeit), בפולנית (męskość), ברוסית (мужественность) ואפילו בהינדי (mardaangi). לעומת זאת, המילים המאוד נשיות "רחם" ו"שד", מוגדרות בעברית כשמות עצם זכריים.
- הגבר שהוא בעצם אישה חושנית: בשפה הפורטוגזית, המילה "mulher" משמעותה אישה, והיא כמובן בנקבה. אבל, אם רוצים לתאר בפורטוגזית (ובמיוחד בברזיל) אישה מרשימה מאוד, בעלת נוכחות וחושנית, משתמשים במילה mulherão. התוספת ão הופכת את המילה מבחינה דקדוקית לזכר. כלומר, כדי להחמיא לאישה בפורטוגזית שהיא "אישה מדהימה", יתייחסו אליה מבחינה תחבירית כאל גבר.
- הסטטוס הנשי בסיביר הרחוקה: שפת ה-קט (Ket), שמקורה בקרב ילידים בסיביר, מחזיקה במערכת מגדרית מרתקת המעידה רבות על התרבות עצמה. בשפה זו יש חלוקה מאוד ברורה של שמות עצם: דברים שנחשבו לבעלי ערך, חשובים, חיוניים או עוצמתיים בתרבות שלהם (כמו דגים, או עצים המשמשים לבנייה) קיבלו נטייה זכרית. מנגד, שמות עצם שנחשבו שוליים, חסרי חשיבות או פחות מהותיים להישרדות, קיבלו נטיות נקביות. חוקרי שפות ואנתרופולוגים מעריכים כי הסיווג הדקדוקי הזה משקף את הסטטוס החברתי הנמוך של נשים בתרבות הספציפית הזו לאורך ההיסטוריה.
- מגדרים של חייזרים: אם חשבתם ששפות של בני אדם הן מסובכות, חכו שתשמעו על השפה הקלינגונית. השפה המתוכננת הזו הופיעה לראשונה בטלוויזיה בסדרת המדע הבדיוני המקורית "מסע בין כוכבים" (Star Trek) בפרק "Errand of Mercy" ששודר ב-23 במרץ 1967. בשפה הקלינגונית אין "זכר" או "נקבה" במובן המוכר לנו, אלא ישנם 3 מגדרים (או מחלקות שמות עצם) שהם פרקטיים ורנדומליים לחלוטין (כיאה לשפת לוחמים חייזרית): מגדר אחד שייך ליצורים שמסוגלים להשתמש בשפה (לדבר), מגדר שני שמור אך ורק לאיברי גוף, ומגדר שלישי הוא מגדר כללי לשאר שמות העצם והחפצים.
עברית רב מגדרית - הפונט היצירתי
אם קצת נמאס לכם מהלוכסנים המעייפים ("קורא/ת") או מהנקודות המגדריות שקוטעות את שטף הקריאה ("חברים.ות"), תכירו את אחד הפתרונות המבריקים והיצירתיים שנולדו כאן בשנים האחרונות: מערכת הכתב של ה"עברית הרב-מגדרית". המעצבת מיכל שומר החליטה לאתגר את האות העברית המסורתית, ועיצבה גופן המאפשר קריאה וכתיבה שוויונית לחלוטין. במקום לבחור בין זכר לנקבה או להשתמש בסימני פיסוק מסורבלים, הפונט הרב-מגדרי פשוט מחבר ביניהם מבחינה ויזואלית. שומר יצרה הכלאות גאוניות של אותיות – למשל, תו חדש שמשלב בתוכו גם את האות ם' וגם את האות ן', או שילוב הרמוני בין ת' ל-ם'. התוצאה היא מילה אחת שכל קורא וקוראת יכולים לקרוא באופן טבעי לפי המגדר שלהם, מה שמעניק הנכחה שווה לנשים ויוצר מרחב בטוח גם לזהויות א-בינאריות.
הטיפוגרפיה החדשנית הזו היא הרבה יותר מגימיק עיצובי; היא ההוכחה הניצחת לכך שהשפה שלנו חיה, נושמת ומסוגלת להתפתח. מאז שהוצג לראשונה, הפונט הרב-מגדרי אומץ בחום על ידי עיריות ומועצות מקומיות, בתי ספר, תוכניות הצטיינות אקדמיות (כמו באוניברסיטה העברית), וגופים שהחלו לתלות בגאווה שלטי "ברוכות הבאות / ברוכים הבאים" באמצעות האותיות המשולבות. הפתרון החזותי הזה מדגים בצורה מושלמת איך חשיבה מקורית מחוץ לקופסה יכולה לגשר על פערים של אלפי שנים בדקדוק, ולהפוך את המרחב הציבורי והדיגיטלי שלנו למזמין ומכיל הרבה יותר.
