מצא את ההבדלים: מתרגם או מתורגמן? 

אי פעם התבלבלתם בין מתרגם למתורגמן ובין תרגום סימולטני לתרגום עוקב? אם התשובה חיובית, אתם בהחלט לא לבד – ולכן החלטנו אחת ולתמיד לעשות סדר בכל המונחים האלה ולהסביר מה בדיוק ההבדלים ביניהם. שעור לשון

אחת הטעויות השכיחות ביותר בעולם התרגום בימינו, היא בלבול בין מתרגם למתורגמן. שניהם אנשים מקצוע, שניהם עוסקים בשפה ובתרגום משפה אחת לאחרת – ובכל זאת, ההבדלים ביניהם קריטיים; מתרגם (Translator) הוא אדם שעוסק בתרגום של טקסטים כתובים ואילו מתורגמן (Interpreter) הוא מי שעוסק בתרגום שבעל-פה.

המתרגם מבצע את התרגום בכתב "בזמנו החופשי" באמצעות מחשב, כאשר במהלך העבודה הוא יכול להיעזר במילונים שונים, לעצור ולהמשיך ‏מאוחר יותר, להתייעץ עם הלקוח, לחזור לתרגום בשלב מאוחר יותר ולבצע בו שינויים נדרשים, וכדומה. ‏לעומתו, המתורגמן נדרש לבצע את התרגום בעל-פה, על המקום, בלי לגמגם, בלי להתבלבל, בלי ‏לעצור, ללא כל עזרים ובלי אפשרות לבדוק פירושים שונים או להתייעץ עם קולגות או עם הלקוח בעת ביצוע ‏התרגום.‏ קשה!

ואפרופו קשה – אנחנו מקווים שלא נבלבל אתכם יתר על המידה כשנספר לכם שבתוך תחום התרגום שבעל פה, קיימים שני תתי סוגים: תרגום סימולטני (תרגום מידי ובו-זמני) ותרגום ‏קונסקוטיבי (תרגום עוקב).‏

תרגום סימולטני

תרגום סימולטני הוא תרגום שדורש הכשרה מיוחדת ונחשב למשימת התרגום הקשה ביותר. זוהי ‏בהחלט צמרת עולם התרגום, היות והיא דורשת מהמוח האנושי לבצע שתי פעולות קוגניטיביות בו ‏זמנית: המתורגמן צריך גם להקשיב למה שנאמר ולהבין את הכל באופן מעמיק, וגם לומר את הנאמר בשפה ‏אחרת. ‏

המתורגמן הסימולטני יושב בתא אקוסטי ואטום לרעשים עם דופן זכוכית דרכה הוא מתבונן ‏בדוברים. התבוננות בדוברים היא חשובה, היות ולשפת גוף יש בהחלט קשר עם הנאמר. ‏התא האקוסטי מאפשר למתרגם להתרכז בנאמר ולא לשמוע מתורגמנים שעובדים לצדו בשפות ‏אחרות, או רעשים אחרים מן הקהל, כאשר את התרגום הוא לוחש אל תוך מיקרופון שמעביר את דבריו לאוזניות שצמודות ‏לאוזני המאזינים. ‏

המתורגמן לא מוסר את הדברים אחד-לאחד (כפי שנדרש ממתרגם הטקסט, לעומתו), אלא הוא בדרך כלל ‏מציע תמצות של עיקרי הדברים (‏Gist‏).‏ היות והתרגום הסימולטני מהווה פעולה קוגניטיבית כה מתישה וקשה למוח האנושי, פעמים רבות ‏נדרשים יותר ממתורגמן אחד, גם אם מדובר באותן השפות ובאותו האירוע. ‏באופן זה, המתורגמנים עובדים בחפיפה, במקטעים של רבע שעה עד חצי שעה בכל פעם וכך ‏מתאפשר למוח לנוח. אפילו מתורגמן מנוסה, תותח-על, לא יתרגם למעלה מחצי שעה רצופה.‏

תרגום עוקב

תרגום עוקב כשמו כן הוא: המתורגמן מתרגם כל קטע באופן "עוקב". המתורגמן מאזין עד הסוף ‏לקטע שנאמר (למשל, עורך דין שמתחקר עד ושואל אותו שאלה, או משלחת מחו"ל בישיבה סגורה) ורק בסיום הקטע הוא מתבקש ‏למסור את התרגום, כאשר יתר המאזינים ממתינים לו עד שיסיים בסבלנות. ‏
גם בתרגום קונסקוטיבי ציוד אודיו של מיקרופון ואוזניות יכול מאוד לעזור, בעיקר אם מדובר במשלחת ‏שמסיירת במפעל או באתר ייצור, ביום ישיבות ארוך בבורסה וכדומה, אז המתרגם יכול להסתובב עם ‏מיקרופון "מדונה" ולשדר אל מערכת ניידת את הנאמר, כשהמאזינים מאזינים לו באוזניות במהלך כל האירוע. לא ‏תמיד ציוד זה הוא בגדר חובה ובהחלט ניתן להסתדר בלעדיו או בעזרת הציוד הקיים במקום.‏
עם כל ההנחות וההקלות שלעיל, חשוב לזכור שגם תרגום עוקב הוא עדיין ממש לא פשוט לביצוע. המתורגמן אמנם ‏מקבל יותר שיהוי ועדיין, הוא לא יכול לעצור את הכל רק כדי לחפש בגוגל מילה ‏שהוא לא מכיר. המשימה שלו היא לספק תרגום מידי גם אם הוא לא בו-זמני.‏

אז מתי משתמשים בתרגום סימולטני, ומתי משתמשים בתרגום קונסקוטיבי? ‏

בתרגום הסימולטני משתמשים באירועים שבהם אי אפשר לעצור את הדוברים ולחכות עד לסיום ‏התרגום. ‏דוגמה מפורסמת להתכנסויות שדורשות תרגום סימולטני הן ישיבות באו"ם; בטח שמתם לב לכך ‏שהנוכחים יושבים עם אוזניות. אז למי שתהה, לא, הם לא מקשיבים למוזיקה אלא ‏למתורגמן שמעביר את תוכן הישיבה בשפתם.‏

דוגמה נוספת, היא משפט שמתנהל בפני דלתיים פתוחות או שהוא מצולם לתקשורת. במקרה זה, אי ‏אפשר לעצור את דברי השופט ולבקש ממנו להמתין עד שהמתורגמן יסיים את פעולת התרגום עבור הנאשם. ‏
תרגום סימולטני נוסף ומוכר מאוד הוא תרגום לשפת הסימנים ויש גם אופציה לתרגום סימולטני ‏‏"בלחישה", אז לא נדרש ציוד טכני ואין צורך בטכנאי קול או בתא אקוסטי. תרגום זה מתאים לקבוצות ‏קטנות, או למאזין אחד ובמהלכו המתורגמן "לוחש" את התרגום ישירות באוזני המאזינים באופן מידי ובו זמני.‏

הטובים – לתרגום!

זה הרגע בו אתם בטח תוהים אם כל מי שיודע טוב שפות יכול לתרגם בעל פה והתשובה היא – ממש לא: בישראל קיים רק גוף אחד שמכשיר מתרגמים לתרגום שבעל-פה באופן רשמי – אוניברסיטת בר אילן.‏ מעבדת התרגום הסימולטני מכשירה את אותם מתי-מעט שמצליחים לעבור את האימונים המפרכים ‏שמאמנים את המוח לבצע שתי פעולות בו זמניות.‏ בוגרי המחלקה עוברים בחינות הסמכה מתישות, ורק לאחריהן ישתלבו בשוק העבודה ויוזמנו לתרגם ‏בעל-פה בוועידות ובכנסים.‏

להכשרה הארוכה יש צידוק רב: המתורגמן צריך להיות סופר מקצועי וסופר רגיש לסביבה הלשונית – למשל כדי לזהות כבר מהאינטונציה ‏של הדובר בתחילת הדיבור האם נימת הדברים חיובית או שלילית (עוד לפני שהם נאמרים), כדי לתרגם באופן מדויק מילים שנשמעות ממש דומה למילים אחרות אבל נושאות משמעות אחרת לגמרי, דוברים שלא מדברים ברור, או מדברים באופן עילג או שגוי. לא פלא, אם כן, שכיום נערכים מחקרים מעניינים על מוחם של מתורגמנים סימולטניים והדרך בה הוא פועל. רוצים ללמוד עוד על תרגום סימולטני ותרגום עוקב? כאן תמצאו הרצאת טד מרתקת בעניין.

מקווים שעזרנו לכם לעשות סדר בין המונחים ולוודא שלעולם לא תתבלבלו שוב בין מתרגם למתורגמן.