מהן בדיקות לוקליזציה ומדוע הן כה חשובות?

תהליך הלוקליזציה מאפשר לתרגם ולהתאים מוצר בשלמותו לרקע התרבותי של המדינה אליה מבקשים לפנות.

תהליך הלוקליזציה מורכב ממספר של שלבים, כאשר השלב החשוב ביותר הוא השלב הסופי, בו עורכים בדיקות איכות למוצר המתורגם (Localization testing) ומוודאים שהמוצר או אתר האינטרנט מוצגים באופן נאות.

אז מה כל כך חשוב בבדיקות לוקליזציה?

כולנו יודעים זאת באופן אינטואיטיבי, שמה שניתן לומר בשפה מסויימת במילה אחת, לא תמיד ניתן לומר בדיוק באותו האופן בשפה אחרת. לכן, בין אם מדובר בממשק משתמש (UI) או בדוקומנטציה טכנית, באופן טבעי וכחלק מתהליך הלוקליזציה, נגרמים שינויים הדורשים התאמת המוצר למצבו החדש.

בנוסף, מטרת בדיקות אלה היא לוודא שהמוצר לא השתנה בעקבות תהליך הלוקליזציה עצמו ברמת הממשק, ברמת התוכן, ובהקשר התרבותי.

אוקיי, שוכנעתי. אז מה זה אומר בפועל? מה בודקים?

בדיקות בקרת האיכות של תהליך הלוקליזציה נחלקות לשלוש קטגוריות מרכזיות:

1) בדיקות לשוניות (Linguistic testing)

א. וידוא שהאיות נכון

ב. וידוא שאין שגיאות תחביר ודקדוק

ג. וידוא שקיימת התאמה למילון המונחים של הלקוח (Key terms)

ד. וידוא שהטקסט מתורגם תחת ההקשר הנכון (In context)

2) בדיקות ויזואליות (Cosmetic testing)

א. וידוא שהטקסט אינו חתוך

ב. וידוא שקיימת התאמה מלאה בין המוצר המקורי לבין המוצר המתורגם

ג. וידוא שאותיות גבוהות או מוארכות מוצגות כראוי (p, q, g…)

ד. וידוא שכל האלמנטים הגרפיים  זהים למקור (כגון: כפתורים, רשימות תבליטים (Bullets), שדות אוטומטיים ועוד)

3) בדיקות פונקציונאליות (Functional testing)

א. וידוא שכל התווים המיוחדים מוצגים כראוי (לרוב מדובר בבעיות קידוד אתר)

ב. וידוא שכל האלמנטים במוצר המתורגם פועלים בדיוק באותו האופן כמו במוצר המקורי (כפתורים פועלים כשורה, לינקים, שדות טקסט, שמירה, ייצוא/ייבוא, שליחה ועוד).

ג. וידוא שהגדרות כגון תאריך ושעה מוצגים באופן שתואם את מדינת היעד (שעון 24 שעות או שעון 12 שעות, האם יום/חודש/שנה, או חודש/יום/שנה, ועוד)

ד. וידוא שכל הערכים המספריים מוצגים באופן שתואם את מדינת היעד (שימוש בנקודה או בפסיק בתור מפריד עשרוני, ועוד)

ה. וידוא שכל אופציות התפריט פועלות כשורה (לרבות מקשי קיצור וכפתורים חמים)

להלן מספר דוגמאות של בעיות העשויות להתעורר בעת תהליך הלוקליזציה:

  • בגרמנית עושים שימוש בפסיק (,) בתור המפריד העשרוני במקום הנקודה העשרונית שאנו מכירים כשרושמים מספרים בלתי שלמים (10,23 במקום 10.23). האם המספרים מוצגים כראוי במוצר?
  • השפה הרוסית נחשבת לשפה ארוכה למדי. תרגום לרוסית עלול להרחיב את הטקסט בשיעור של כ-30%-40% יותר משפת המקור. למשל: המילה "Buy" עשויה להכיל 77 תווים ברוסית. האם הכפתור רחב מספיק להכיל את הטקסט החדש?
  • כיווניות הכתב. האם בתרגום שבוצע מהשפה האנגלית לשפה הערבית או לעברית כל הטקסט מיושר לימין? ומה לגבי הטקסט המרחף שמוצג ב-Tooltip? או ב-Taskbar?
  • מה לגבי סימנים דיאקריטיים? האם האות é בשם Déborah בהולנדית מוצגת כהלכה?
  • המוצר שלך מכיל מגוון של קיצורי דרך. האם אותםכפתורים חמים (Hot Keys) מפעילים את אותה הפונקציה במוצר?  האם נוצרו כפילויות? האם יש צורך בשינויים?
  • מה בנוגע לסמלי מטבע? המטבע הנהוג באנגליה הוא ליש"ט, בישראל ש"ח ובגרמניה יורו. האם סמלי המטבע מוצגים נכון בכל שפה ושפה לאחר התרגום? סוגייה קריטית למדי באתרי מכירות (Retail).
  • מה בנוגע לסמלי המוצר? האם סמל האיחוד האירופי (CE) מוצג כראוי? האם סמלי סימני המסחר הרשומים מופיעים במקום הנכון? האם שם המוצר או שם היצרן תורגם בטעות?

האם ניתן להימנע מבעיות אלה כבר בתהליך הלוקליזציה עצמו?

למעשה, תהליך הלוקליזציה מתחיל כבר בשלב הפיתוח של התוכנה. על הקוד לעמוד בתקנים ובסטנדרטים המתאימים של תעשיית הלוקליזציה, או שאף התרגום האיכותי ביותר לא יוכל לסייע.

כדי להבין כיצד ניתן למנוע בעיות בתהליך הלוקליזציה, יש להגדיר את הבעיות האפשריות שעלולות להתעורר בשל כתיבת קוד שאינו עומד בתקני לוקליזציה.

  • התוכנה אינה מציגה אותיות שמכילות תווים דיאקריטיים (כגון á, é, ö ועוד). במקום אותיות אלו נראה סימני שאלה ("????") או "ג'יבריש" אחר
  • התוכנה אינה יודעת להתמודד עם התרחבות של מחרוזת מילים (כאמור, תרגום לרוסית או לצרפתית עשוי להרחיב את השפה בשיעור של כ-30%‏-40%). מהותי ביותר בכל הקשור לטקסט עבור כפתורים, שדות קלט ועוד ועוד
  • אי הצגה של מחרוזות Hard-coded
  • אי יכולת תמיכה בפורמטים מסויימים של קבצים
  • בעיות תצוגה ובעיות Layout – אורך, גובה, שינויי גודל וסוג הגופן וכולי.

אז מה עושים? פסבדו-מתרגמים!

אחת הדרכים לגלות ליקויים ובעיות בקוד הקשורות בתהליך הלוקליזציה היא על ידי תהליך של פסבדו-לוקליזציה או פסבדו-תרגום. פסבדו-תרגום הוא הליך שתפקידו "לחקות" פעולת תרגום משפה מסויימת לשפה אחרת.

מדובר בתרגום מדומה המשמש את מהנדסי הלוקליזציה לבדוק האם יישום יפעל כשורה והטקסט שהוא מכיל יהיה מוצג כיאות עוד בטרם יציאה לשלב התרגום המלא. בדיקת פסבדו-לוקליזציה מתבצעת בדרל כלל ביישומי תוכנה או מוצרים אחרים מבוססי IT.

כדי לבצע בדיקה זו, יש לפנות לחברת לוקליזציה מנוסה המעסיקה צוות טכני היודע כיצד לבצע פסבדו-תרגום או פסבדו-לוקליזציה

איך זה עובד?

תהליך הפסבדו-תרגום הוא די פשוט למען האמת, וניתן לתמצת אותו במספר צעדים:

  1. מחליפים את כל התנועות במוצר באותיות בעלות תווים דיאקריטיים, כגון:a=á   e=é   i=í   o=ó   u=ú, או תווים התואמים שפה רצויה אחרת.
  2. מוסיפים תווים עודפים למילה עדי לבדוק מה קורה כאשר מחרוזת תווים מתרחבת באופן משמעותי.  למשל, המילה "שלום" פסבדו-תתורגם למילה "Hééllóó" (כלומר תכיל 7 תווים במקום 4 תווים).
  3. הוספת תווים שלא אמורים להיות מתורגמים למחרוזת של אותיות (תווים כגון: #, &, @ ועוד). אנשי לוקליזציה מכנים תווים אלו בכינוי DNT – שהם ר"ת של Do Not Translatee.

דוגמה לפסבדו-תרגום:

  • This is a string for testing purposes.
  • Thíís íís á strííng fóór tééstííng púúrpóóséés.

ניתן לראות שכל התווים המיוחדים מוצגים כשורה, והמשפט הפסבדו-מתורגם אכן מצוג במלואו, כשהוא ארוך יותר מהמשפט המקורי. אמנם מחרוזת המילים הזו נראית קצת מוזר, אך יש לזכור שמדובר בפסבדו-תרגום שכל תפקידו לשרת את צוות הבדיקה ולבחון האם מסתתרות בקרב המוצר בעיות כלשהן בקידוד השפה או ליקויים אחרים, ואם מתעורר הצורך, לשנות את הקוד בהתאם.

לסיכום

שירות הלוקליזציה הוא בראש ובראשונה שירות של תרגום והתאמה תרבותית של מוצר לקהל יעד במדינה אחרת. תקינות המוצר תשפיע ישירות על יכולתו להיות מוטמע בהצלחה במדינות היעד. גם לחוויית המשתמש קיימת השפעה מכרעת על הצלחת המוצר. מכאן שבדיקות לוקליזציה מהוות שלב קריטי בהליך התרגום, שלב שחייבים לאמצו אם רוצים להבטיח את הצלחת המוצר בשווקי היעד. בדיקות אלה יסקרו האם המוצר תואם את המוטיבים המקומיים הן מבחינת הטקסטים והן מבחינת איכות המוצר, ויוודאו שממשק המשתמש הינו תקין, נוח וקל להבנה.