תפקידה לתקן, לדייק וללטש; היא נחשבת לאחד השלבים הקריטיים ביותר בחייו של טקסט, ולא בכדי. אומרים שהפרטים הקטנים הם העושים הבדל גדול – עריכה לשונית ללא ספק מוכיחה זאת.
לטקסטים יש מטרה מסוימת – לעורר עניין ומחשבה, לרגש, לסקרן או להניע לפעולה. כאשר טקסט כתוב טוב ומעביר מסרים בצורה נכונה – הוא ישיג את מטרתו. לעומת זאת, טקסט ארוך, מסורבל ושגוי – יוביל לתוצאה הפוכה. אין ספק כי הצרה הגדולה ביותר של עולם התוכן היא השגיאות – שגיאות תחביריות, שגיאות הקלדה ושגיאות כתיב; הן הגורם העיקרי לזילות בטקסטים משום שביכולתם לגרום לקורא להסיק כי אינכם מקצועיים, רשלנים, או גרוע מכך – עילגים. עריכה לשונית נועדה למנוע מצבים כאלו בדיוק.
מה תפקידה של עריכה לשונית?
עריכה לשונית היא ה״פיניש״ של התהליך הטקסטואלי ונועדה לוודא כי הכל תקין, לפני פרסום הטקסט. כאשר מסתיים תהליך כתיבה של ספר, אתר אינטרנט, דוקטורט, מאמר, טקסט שיווקי או אפילו תרגום מסמכים חשובים כגון תרגום נוטריוני או תרגום רפואי – זהו השלב בו נכנסת לתמונה עריכה לשונית, כחוליה המקשרת האחרונה, וכנראה החשובה ביותר, בין הכותב לקורא. עריכה לשונית היא ההזדמנות האחרונה לתקן וללטש את הטקסט, להעשיר את השפה, לדייק את המבנה הטקסטואלי, לחדד מסרים וגם לבדוק כי הטקסט נכון מבחינה לשונית, ללא שגיאות כתיב, טעויות הקלדה או חוסר עקביות. עריכה לשונית מונעת פגיעה במקצועיות ובקוהרנטיות שמשדר הטקסט.
כיצד מתבצעת עריכה לשונית?
עריכה לשונית יכולה להתבצע בשלוש רמות:
- הגהה – עריכת סימני פיסוק, מילים ואותיות, תיקון טעויות כתיב וטעויות הקלדה (חשוב מאוד בעיקר לפני ירידה לדפוס / עלייה לאתר)
- עריכה לשונית – עריכת משפטים ופסקאות, הקפדה על תחביר ואחדות הטקסט
- עריכת תוכן – עריכת הפרקים של הטקסט, מחיקת קטעים מיותרים, דיוק הטקסט והעברת המסרים, ועיצוב הטקסט מבחינת המבנה.
לא לוותר על עריכה לאחר תרגום חשוב
חשבתם שתרגום טקסטים חף מטעויות? חשבו שוב. גם התרגום המקצועי ביותר יכול להכיל שגיאות אקראיות מדי פעם – בין אם בשל אי הבנת הנקרא באופן נכון, או בשל טעויות הקלדה, חוסר תשומת לב לסימני פיסוק וכן הלאה. במקרים של תרגום מסמכים חשובים – עריכה והגהה הן אלו אשר יכולות לקבוע את גורלו, תקפותו וקבילותו של המסמך. בתרגום נוטריוני, למשל, מתרגמים מסמכים בעלי משמעות רשמית, משפטית, מדינית ואקדמית, אשר להם נדרש אישור של עו״ד נוטריון. עורך הדין מתרגם את המסמכים הרשמיים, ומאשר באמצעות חתימת נוטריון כי המסמכים תורגמו בצורה מדויקת וחוקית וכי שפת המקור והתרגום לשפת היעד זהים לחלוטין. בהיעדר הגהה ועריכה מקצועית – זהות המסמכים, ולפיכך חתימת הנוטריון, אינן מובטחות.