יש אנשים שכותבים, ויש אנשים שקוראים. בתווך נמצא המתרגם. לא סתם "טכנאי שפה", אלא אדם שחושב לעומקם של רעיונות ונכנס אל תוך הטקסט כדי להעביר אותו לשפה אחרת. תרגום מקצועי הוא לא מלאכה טכנית אלא פעולה אינטלקטואלית ולפעמים אפילו רגשית, הדורשת דיוק, כוונה, אחריות - והבנה עמוקה של שתי תרבויות בו-זמנית.
התרגום כפילוסופיה ואמנות
במבט רחב, התרגום מעלה שאלות על טבען של שפות, הזהות התרבותית והיחס שבין מקורי לתעתיק. דמיון סרלס (Damion Searls), מתרגם בולט ומבקר, מדגיש כי "אנחנו לא מתרגמים מילים של שפה, אנו מתרגמים שימושים בשפה… גם סטיות או טעויות במילה הבודדת יכולים להיות חלק ממה שצריך לעשות כדי לשחזר את העוצמה המקורית". זו גישה שמשקפת שהתרגום אינו אוטומטי אלא תהליך סובייקטיבי, מלא ניסיון, אינטואיציה ומודעות עמוקה לטון המקורי.
הפילוסוף פרידריך שליירמאכר, שכתב את החיבור המפורסם "On Different Methods of Translating" הציג שתי גישות עיקריות לתרגום: להניע את הקורא אל המחבר המקורי או להפך, להניע את המחבר אל הקורא בשפת היעד. ההחלטה בין "domestication" ל‑"foreignization" היא תמיד בגדר בחירה תרבותית, פילוסופית, ואפילו פוליטית. מתרגם מקצועי יודע מתי כדאי "להביא את המחבר אלינו" ומתי להישאר נאמן יותר למקור - בהתאם למטרה, לקהל ולטקסט.
תפקידו של מתרגם מקצועי בעולם העסקים
בעולם העסקי של היום, תרגום מקצועי הוא מהלך אסטרטגי לכל דבר. כאשר מסמך עובר משפה אחת לאחרת, הוא לא רק "מתורגם", הוא נבחן מחדש דרך עיניים אחרות. כל הבדל ניסוח, כל מונח מקצועי שלא הותאם נכון, עלול לפגוע בקשרים עסקיים או לבטל עסקאות.
לפי דו"ח של חברת Smartling, תרגום לא מקצועי עלול להוביל לפגיעה בהמרות ובחוויית המשתמש, במיוחד כשמדובר באתרים או באפליקציות עסקיות. משתמשים נוטים לנטוש אתר שנראה כאילו תורגם באיכות ירודה או נשמע להם "לא מקומי", לא בגלל השפה עצמה, אלא כי התחושה היא שמדובר בגוף לא רציני. במילים אחרות: תרגום גרוע פוגע באמינות (וגם בכיס).
כך למשל, הבנק HSBC השקיע מיליוני דולרים בקמפיין עולמי עם הסיסמה "Assume Nothing". אבל כשהסלוגן תורגם בשווקים מסוימים, הוא קיבל משמעות של "Do Nothing", כלומר - "אל תעשו כלום". זה פגע במסר המקורי של חדשנות ואקטיביות, והבנק נאלץ להשקיע כ־10 מיליון דולר במיתוג מחדש.
מצד שני, חברות שמשקיעות בתרגום איכותי, מותאם תרבותית, זוכות ליתרון תחרותי ברור. דוגמה לכך היא קוקה קולה, שבסין נתנה למשקה שם שמתורגם ל"טעים ושמח" (נשמע כמו Ke Kou Ke Le). המותג הפך לאחד הנמכרים ביותר בסין, גם בזכות ההתאמה התרבותית המדויקת, שבוצעה על ידי מתרגמים ומומחים מקומיים.
מתרגם מקצועי בעולם העסקי הוא הרבה יותר מאשר מגשר לשוני. הוא שותף שקט בבניית המוניטין של החברה, שומר הסף של האמינות שלה, ומי שאחראי לכך שהמסר יישמע כפי שהתכוונתם.
תרגום ככלי ניהול סיכונים
הפילוסוף אנתוני דיוויד פים, פרופסור לחקר התרגום מאוניברסיטת רובירה אי וירחילי בספרד, טוען שמתרגמים לא רק "מעבירים מילים" אלא יוצרים משמעות. הוא רואה במתרגם "מחבר" (author), ולא "מפעיל מילים" בלבד, וקובע שהתרגום הוא שיתוף פעולה אמיתי בין המחבר המקורי למתרגם, כך ששניהם תורמים ליצירת המשמעות. לפי גישתו, ההתמקדות אינה רק בטקסט אלא באדם שעומד מאחורי הבחירות התרגומיות של כל משפט, ניואנס או רגש.
בעיני פים, תרגום הוא חלק מניהול סיכונים. הוא מגדיר שלוש רמות של סיכון שמתרגם מתמודד איתן: סיכון לאמינות (credibility), סיכון לאי-ודאות (uncertainty), וסיכון תקשורתי (communicative risk). לפי גישתו, אתיקה תרגומית אמיתית נסובה סביב קידום שיתוף פעולה בין־תרבותי, כשהמתרגמים הפועלים בין התרבויות מאפשרים אינטראקציה מכבדת, מדויקת ואחראית בין עולמות שונים. התרגום הוא שליחות, לא רק מקצוע.
תרגום "גרוע" ככלי למידה
המשורר עזרא פאונד הציג תפיסה מעניינת: "In Praise of Bad Translations". הוא הציע גישה רדיקלית ולא קונבנציונלית כלפי תרגום. הוא לא מהלל תרגום "גרוע" כפשוטו, אלא טוען כי דווקא תרגומים מגושמים, מילוליים ולעיתים גם שגויים מבחינה לשונית – יכולים לחשוף את הקורא לאיכויות נסתרות של השפה והתרבות המקורית. לדעתו, תרגום "יפה" מדי, עלול להחליק על פני המשמעויות העמוקות והמבנים הייחודיים של המקור. התרגום ה"לא מושלם" משמר דווקא את המוזרות, את הקשיים, את מה שפאונד רואה כ"אנרגיה גולמית" של השפה, וכך חושף את הקורא לחוויה תרבותית בלתי מתווכת.
פאונד עצמו השתמש בטכניקה זו כשעסק בתרגום שירה סינית, יוונית ואיטלקית. הוא ראה את תפקיד המתרגם לא כהעברה שבלונית של טקסט, אלא כפעולה פיוטית עצמאית שיש לה פוטנציאל אסתטי. בתרגומיו, הוא לעיתים המציא מילים, שבר דקדוק מכוון או עיוות מבנים תחביריים, מתוך רצון להעביר את התחושה הבלתי מתורגמת של המקור. בכך הוא קרא תיגר על אידיאל ה"נאמנות" המסורתית, והציע במקומו תרגום שהוא סוג של פרשנות יצירתית, לעיתים חתרנית, שתכליתה אינה רק הבנה, אלא התנסות.
כוחו של מתרגם מקצועי
מתרגם מקצועי נדרש לניווט מתמיד בין דיוק לשוני, הקשר תרבותי ורגישות למטרה. הוא פועל מתוך מודעות לתפקידו כמתווך, כפרשן ולעיתים אפילו כיוצר.
תרגום הוא הרבה יותר מהחלפת מילים משפה אחת לשנייה. בין אם מדובר במסמך עסקי, ביצירה ספרותית או בסלוגן שיווקי, המתרגם המקצועי חייב להבין לא רק את המילים, אלא את הכוונה והתרבות שעומדות מאחוריהן. הצלחתה של עסקה, אמינותו של מותג והחיבור של הקורא לטקסט תלויים כולם בבחירות הנכונות. לכן, המתרגם אינו רק טכנאי שפה, אלא שותף חיוני ואחראי - הגשר האנושי שמאפשר לרעיונות, עסקים ותרבויות שלמות להיפגש ולהבין זה את זה באמת.
