הזכות להבין ולהיות מובן: איך מזמינים מתורגמן לבית המשפט?

חבר תרגומים

תרגום מקצועי, תרגום משפטי

תקציר: מה שאתם חייבים לדעת לפני הדיון

• בהליך פלילי: המדינה מחויבת לממן מתורגמן לנאשמים ולעדים שאינם דוברי עברית (סעיף 140 לחסד"פ).
• בהליך אזרחי: הבאת מתורגמן היא לרוב באחריות הצדדים ועל חשבונם, למעט חריגים המאושרים על ידי השופט.
• בחקירת משטרה: זכותכם המלאה להיחקר בשפה שאתם מבינים. הודאה שנגבתה ללא הבנה מלאה עלולה להיפסל בבית המשפט.
• מתי מזמינים? יש להגיש בקשה למזכירות בית המשפט לפחות 14 יום לפני מועד הדיון.

מילה אחת שתורגמה באופן שגוי, או שאלה בחקירה נגדית שלא הובנה במלואה, מספיקות כדי להפיל תיק משפטי שלם. אולם בית המשפט מתנהל בשפה מדויקת ונוקשה, וכאשר עד או בעל דין חסרים את השליטה המלאה בשפה, נשללת מהם בפועל הזכות הבסיסית ביותר - הזכות להתגונן ולהשמיע את קולם.

עד כמה הנושא קריטי? בדיון בוועדת הקליטה של הכנסת, תיארה בתו של נאשם כיצד חוסר הבנת השפה העברית סיבך אותו בחקירת משטרה, ולאחר מכן גם באולם בית המשפט. למרות שלצידו של האב עמד מתורגמן, הוא לא הצליח להסביר את גרסתו כראוי. התוצאה הייתה עגומה: השופטים פירשו את הקושי התקשורתי כחוסר אמינות, ותהו כיצד אדם שחי בישראל שנים רבות אינו מסוגל להתבטא בעברית.

הצבת אדם שמתרגם את הדברים באולם היא רק נקודת ההתחלה; איכות התרגום והדיוק המקצועי הם אלו שיכריעו את הכף. לקראת דיון משפטי, חובה להכיר את הכללים מראש: מתי המדינה תישא בעלויות התרגום, באילו הליכים תצטרכו לדאוג לכך בעצמכם, ואיך מבטיחים שכל מילה שתאמרו תישמע בדיוק כפי שהתכוונתם.

הכל מתחיל בתחנה: הזכות לשפה בחקירת משטרה

עוד לפני שמגיעים לאולם המשפט, הזכות להבנה מתחילה בחדר החקירות. סעיף 2 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים, 2002) קובע כי חקירת חשוד חייבת להתנהל בשפתו, או בשפה שהוא מבין ודובר (כולל שפת סימנים).

לשלב זה יש משמעות קריטית להמשך המשפט: הודאה או עדות שנגבתה משחוד שלא בשפת המקור שלו, באופן המעורר ספק לגבי מהימנותה - עלולה להיפסל או לאבד ממשקלה הראייתי.

אם אתם או קרוביכם נחקרים ואינכם שולטים בעברית ברמת שפת אם, מומלץ לדרוש חקירה בשפה שלכם. כל מילה שחותמים עליה בחקירה תלווה את התיק עד להכרעת הדין.

פלילי מול אזרחי: מי משלם על המתורגמן?

החוק הישראלי עושה אבחנה ברורה בין משפט פלילי למשפט אזרחי בכל הנוגע למימון שירותי תרגום.

בהליך פלילי: חובה בחוק ועל חשבון המדינה

במשפט פלילי, חוסר הבנה עלול להוביל לשלילת חירות. לכן, סעיף 140 לחוק סדר הדין הפלילי קובע שאם הוברר לבית המשפט שהנאשם אינו יודע עברית, ימונה לו מתורגמן. סעיף 141 מרחיב זאת גם לעדויות – כל ראיה שנמסרת בשפה שאינה מובנת לבית המשפט ולצדדים, תתורגם ותירשם בפרוטוקול. המדינה משלמת על התרגום. הזכות הזו שמורה לא רק לנאשמים, אלא גם לעדים בהליך פלילי שזקוקים לתרגום.

בהליך אזרחי: תלוי בשיקול דעת השופט

כאן התמונה מורכבת יותר. הנהלת בתי המשפט אינה מחויבת אוטומטית לממן מתורגמנים בהליכים אזרחיים (כמו תביעות כספיות, סכסוכי שכנים או חוזים). לרוב, נטל המימון נופל על בעלי הדין.

עם זאת, במקרים חריגים ניתן להגיש בקשה לפטור מתשלום. הפסיקה מכירה במקרים שבהם המדינה תישא בעלות, כגון: אדם חסר אמצעים לחלוטין, אנשים עם מוגבלויות, תרגום לאחת השפות הרשמיות, או כאשר המדינה היא זו שיזמה את ההליך. אמנם בשנת 2009 הוגשה הצעת חוק שניסתה לחייב את המדינה לממן מתורגמן גם בהליכים אזרחיים לחסרי יכולת, אך היא לא הפכה לחובה גורפת.

תביעות קטנות: גמישות עם סיכון קטן

בבית משפט לתביעות קטנות, שאינו כפוף לסדרי הדין הנוקשים, יש יותר גמישות. אפשר לבקש מבית המשפט לזמן מתורגמן (לאחר הפקדת תשלום בקופת בית המשפט), אך אפשר גם להביא בן משפחה או חבר שדובר את שתי השפות.

אם בחרתם להביא חבר, והשופט יתרשם שהוא אינו מתרגם נאמנה את הדברים, הוא רשאי להפסיק את הדיון עד שיימצא מתורגמן מקצועי.

איך מזמינים מתורגמן לבית המשפט?

תהליך הבקשה הוא פשוט וניתן ללא תשלום (על עצם הגשת הבקשה). ניתן לבקש תרגום לכל שפה, כולל שפת הסימנים.

חובה להגיש את הבקשה עד 14 יום לפני מועד הדיון (כפי שמופיע על טופס הזימון מ"נט המשפט"). מומלץ להגיש מוקדם ככל האפשר.

איך מגישים?

• אזרחים לא מיוצגים: יכולים למלא טופס מקוון באתר הרשות השופטת (ולצרף מסמכים המוכיחים את הצורך, אם יש). לחלופין, ניתן לשלוח טופס מודפס בפקס, בדואר רשום, או להגיש ידנית במזכירות בית המשפט.
• עורכי דין: מגישים את הבקשה ישירות דרך מערכת "נט המשפט".

הבקשה עוברת להחלטת שופט. הקפידו לציין מספר נייד ודוא"ל בבקשה כדי לקבל עדכונים שוטפים.

סוגיית שפת הסימנים

אנשים עם מוגבלות בשמיעה זכאים להתאמות מכוח תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות). המשמעות היא שחובה לספק להם מתורגמן לשפת הסימנים, או שפת סימנים במגע (לאנשים עם חירשות-עיוורון). למרות שהחוק דורש מתורגמן "מיומן", בישראל אין כיום מנגנון רישוי ממלכתי רשמי למתורגמני שפת סימנים. בפועל, המשמעות היא שהאחריות לוודא כי המתורגמן אכן מקצועי ומבין מונחים משפטיים מוטלת לא פעם עליכם.

מה הופך מתורגמן משפטי למעולה?

בניגוד למה שרואים בסרטים, רוב התרגום בבתי המשפט בישראל אינו סימולטני אלא תרגום עוקב: השופט מדבר בעברית, המתורגמן מתרגם לעד, העד עונה, והמתורגמן מתרגם חזרה לעברית.

אם בית המשפט אישר לכם להביא מתורגמן מטעמכם (ועל חשבונכם), הנה הקריטריונים למתורגמן מקצועי בבית המשפט:

1. דיוק קליני: מתורגמן טוב מעביר את המילים בדיוק כפי שנאמרו – כולל גימגומים, היסוסים או תשובות מבולבלות. הוא לא "משפץ" את העדות.
2. ניסיון משפטי: הכרת הז'רגון המשפטי והבנת הקצב והלחץ של חקירה נגדית הם קריטיים.
3. התאמת ניב אזורי: לשפות כמו ערבית, רוסית או אמהרית יש ניבים שונים. מתורגמן שלא מבין את הניב הספציפי של העד עלול לגרום לקצר בתקשורת.
4. ניטרליות מוחלטת: בן משפחה הוא פתרון זול, אבל כשמדובר בעדות רגישה (למשל, סכסוך משפחתי או כלכלי), הקרבה הרגשית עלולה לפגוע בתרגום ולגרום לשופט לפקפק בעדות.

השורה התחתונה: כשהתרגום באחריותכם

כאשר אתם נמצאים בהליך אזרחי, או במצב שבו עליכם להביא מתורגמן מטעמכם, אל תשאירו את זה לחובבנים. עדות שמתורגמת בצורה שגויה יכולה להרוס תיק שעבדתם עליו חודשים. מומלץ לפנות לחברות מקצועיות בעלות ניסיון מוכח באולמות בתי המשפט. חבר תרגומים היא אחת החברות הוותיקות והמוכרות המספקות שירותי מתורגמנות מוסמכים לבתי משפט, תוך הקפדה על סודיות, דיוק משפטי והתאמה אישית של המתורגמן לצרכי התיק.